תיבת הקינון – תכנון ובנייה:

התנשמת אינה בונה קן אלא מנצלת אתרי קינון קיימים כגון עליות גג, בורות, כוכים ומבנים נטושים. התפתחות והתפשטות השטחים הבנויים, התכווצות שטחי הנוף הפתוח והתגברות החקלאות האינטנסיבית מצמצמים את אתרי הקינון המתאימים לתנשמות. 

המחסור באתרי קינון מהווה גורם מגביל ברביית התנשמות, ולכן בניית תיבות קינון והצבתן בשטח חקלאי עשיר במזון מהווה פתח לקינון תנשמות ולהגדלת אוכלוסייתן. 

תיבות הקינון באות להחליף את אתרי הקינון הטבעיים, ולכן חשוב שתהיינה גדולות ומרווחות. יש לזכור שגודל תטולה ממוצע של תנשמת הוא 4-7 ביצים, וכאשר המזון מצוי בשפע תיתכן תטולה גדולה אף יותר (עד 13 ביצים). הגוזלים שוהים בקן משך כ-60 יום ולאחר מכן הן שוהים עוד כחודש בקרבתו. סמוך לפריחתם הם כבר בגודל של פרט בוגר. עובדות אלו מחייבות קן מרווח, דהיינו תיבה גדולה יחסית. במידה שהוחלט לקבע את התיבה לעמוד, יש להתאים את גודל התיבה ליכולת הנשיאה של העמוד. 

דגם התיבה המוצעת ומידותיה: 

מידות התיבה המוצעת: ישנם 2 דגמים מומלצים לתיבות קינון, לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות שונים (להרחבה, פנו לרכז האזורי). 

דגם שאולי: אורך 100-75 ס"מ, רוחב 60-50 ס"מ, גובה 60-50 ס"מ (ראו סרטוט תיבות קינון).

דגם אנגלי: רוחב 50-60 ס"מ, עומק 40-50 ס"מ, גובה 60-70 ס"מ (ראו סרטוט תיבות קינון).

יש להשאיר מרווח אוורור בין הגג לדפנות או לקדוח חורי אוורור בחלק העליון של התיבה. עונת הקינון נמשכת במקרים של מחזור קינון אחד מחודש פברואר ועד חודש יולי ובמקרים של מחזור קינון שני עד חודש ספטמבר. במהלך תקופה זאת ייתכנו ימים חמים מאוד. כדי למנוע תמותת גוזלים מחום (התייבשות) יש לאוורר את התיבה באמצעות מרווח בין הגג לדפנות או באמצעות חורי אוורור. 

פתח כניסה: כ 15X15 ס"מ. 

משטח נחיתה: בולט מהתיבה כ 20-25 ס"מ מתחת לפתח התיבה. מאפשר לתנשמות נחיתה לקראת כניסה לתיבה וכן עמדת תצפית. חשיבותו רבה גם עבור הגוזלים המתבגרים אשר נוהגים לחכות להוריהם מחוץ לתיבת הקינון כאשר הם שבים אל התיבה עם המזון אשר צדו עבורם.

דלת צדדית: יש לבנות דלת צדדית שציר הפתיחה שלה כלפי מעלה או הצידה. דלת זו מאפשרת בקרה על המתרחש בתוך התיבה בעת מחקר וניטור התנשמות. כמו-כן, פתח זה יאפשר את ניקוי התיבה בתום עונת הקינון. 

נקודות שיש להתייחס אליהן בשלב הבנייה: 

מומלץ לבנות את התיבה מעץ מלא או מעץ סנדביץ' בעובי של 12-18 מ"מ לפחות. יש לוודא שתיבת הקיון תישאר יבשה במשך כל השנה. חדירת מים לתיבה מבלי שיתאפשר ניקוזם תפגע בקינון, תמנע דגירה ותגרום למות גוזלים. בעת בניית התיבה יש לוודא שאין נקודות תורפה שיאפשרו חדירת מים, כמו כן יש למשוח את התיבה בשמן פשתן לפני צביעה הסופית. הואיל ובכל זאת קיים חשש לחדירת מים יש לקדוח בקרקעית התיבה כ-4 חורים בקוטר 10 מ"מ לניקוז.מומלץ לצבוע את התיבה בשתי שכבות לפחות  של צבע לבן.לאחר הצביעה יש לסמן את התיבות במספרים או באותיות שיבלטו למרחוק. על הסימון להיות ברור ועמיד בפני פגעי מזג האוויר. הסימון יעניק זהות לכל תיבה ותיבה. הדבר יקל על הטיפול בתיבות, על תחזוקתן ועל המעקב אחר המתרחש בשטח. 

מיקום התיבה בשטח: 

בשטחים רגילים, שבהם התכסית מורכבת משילוב של נוף פתוח וחורש או מטע, יש להתחיל את ההצבה בצפיפות של תיבה אחת ל-100 דונם. בהמשך אפשר יהיה להוסיף או לגרוע, בהתאם לתוצאות. 

יש לקבוע את התיבה במקום נגיש. כאשר התיבה מוצבת בשטח חקלאי יש להציבה במקום שאינו מפריע לעיבודים, בקו הברזים, ליד המגוף למשל. יש לוודא שפתח התיבה וסביבתו פנויים מעלווה מכל מכשול אחר, על-מנת לאפשר לתנשמת נחיתה נוחה על משטח הנחיתה. רצוי שפתח התיבה יפנה לדרום, על-מנת להפחית את הקרינה הישירה על תא הקינון. יש להעדיף מקום שהוא מוצל בשעות הצהריים, ולו חלקית. את התיבה אפשר להניח על גבי משטח קיים, כגון גג של מכון השקייה או עמוד קיים. אם הוחלט להציב על גבי עמוד (בקוטר "2), יש לקבע אותו בעומק של 80-100 ס"מ ולייצבו היטב. הגובה המומלץ להצבה הוא כ-2.5 מ' מעל פני האדמה. עמוד גבוה יותר יקשה על החקלאי לגשת לתיבה. עמוד נמוך יותר אינו מתאים כי הוא מאפשר לסקרנים לפתוח את התיבה ולהפריע לקינון.

מועד הצבת תיבות הקינון בשטח: 

רצוי להציב את התיבות מיד עם קבלת ההחלטה על ביצוע המיזם וסיום הכנתן. יש להביא בחשבון שהתבססות תנשמות בתיבת קינון חדשה או באתר חדש יכולה להארך בין חודשים ספורים לשנים. בסביבה רווית תנשמות, כאשר קיים לחץ של חיפוש אחר אתרי קינון, תיתכן תפיסה של תיבה חדשה, שהוצבה בעיתוי הנכון, כמעט מיד. מאידך, בסביבה שבה אוכלסיית התנשמות דלילה, עשויה ההמתנה עד להתבססות התנשמות בשטח להימשך שנים. דוגמא לכך מצויה בשטחי הגד"ש של קיבוץ עלומים בנגב המערבי. בחודש נובמבר 1998 הוצבו בחלקה 15 תיבות קינון חדשות והקינון הראשון בשתי תיבות החל רק בחודש מרס 2002, בעונה הרביעית להצבה! ההיכרות של התנשמות עם תיבות הקינון חשובה. אין זה מיותר להציב את התיבות בעיצומה של עונת הקינון או לאחריה. הפרחונים שעוזבים את הקן משוטטים בסביבתו, עורכים היכרות עם התיבות החדשות, וזאת בנוסף לבוגרים שמאמצים אותן לא פעם כתחנות אכילה ולעיתים אף כאתרי לינה, אם הסביבה קרירה ומוצלת. 

טיפול ותחזוקה – לוח זמנים שנתי: 

ניקוי התיבות: בתום הקינון ולאחר נטישת הפרחונים את סביבת התיבה (במקרה של מחזור קינון אחד מדובר בסביבות חודש אוגוסט) יש לנקותה. במשך עונת הקינון נוצרת בתיבה שכבה עבה ביותר של שיירי טרף, צנפות ולשלשת. השכבה הזאת מקטינה את נפח התיבה ויש להסירה. העוסקים במחקר יכולים לאסוף את הצנפות לצורכיהם והאחרים פשוט ירוקנו את התיבה מתכולתה. הניקוי גם יפחית את הסיכון של מעבר טפילים מעונה לעונה. אין להגזים בניקוי. רצוי להשאיר בתיבה שכבה דקה של "אבק תנשמות" על-מנת להקל על התנשמות את היכרותם עמה וחזרתם אליה. 

תחזוקה: תוך כדי הניקוי יש לערוך רישום מדויק של הדרוש לעונה הבאה, יש לטפל בווים שנפלו, בצירים שנתלשו, בדלת שנעקרה ממקומה וכדומה. זהו העיתוי הנכון לעסוק בכך. מדי כמה שנים הצבע מתקלף והעץ נחשף, ואז יש לצבוע את התיבה מחדש. עם בוא הסתיו, בחודש נובמבר, יש לערוך ביקורת נוספת לקראת עונת הקינון ולטפל בבעיות שנוצרו בינתיים. עם בוא החורף יש לערוך תצפיות בלבד. היות שבסביבה מצויים לעתים בני אדם המוכרים לנו, יש ליידע אותם על אודות הנעשה בשטח, לשתפם ולבקש מהם דיווח מידי על כל תקלה ותקלה שנצפית. 

יש לוודא באופן רציף שכל פתחי הכניסה לתיבה אכן פתוחים והפתחים הצדדיים סגורים היטב. עם בוא האביב מתחילה תחרות על אתרי הקינון וישנם אף החומדים את תיבות הקינון "שלנו". 

יש לסלק את העופות הפולשים (דרורים, יונים, קאקים, מיינות) על-מנת שיתאפשר קינון התנשמות. לעתים מתמקם בתיבה זוג בזים מצויים, אך אין לראות בהם עופות לא רצויים, שכן תפריטם כולל אף הוא מכרסמים. לעתים מתמקמות צרעות בתיבות, בעיקר בשטחים מושקים. אחת הצרעות שחובבות תיבות קינון ובונה בהן את קנה, היא הפלכית השכיחה, צרעת הפלך (Polistes dominula). יש להילחם נגדה בהתמדה ולהשמיד אותה. 

בכך עשינו את המוטל עלינו ועתה יעשו הטבע והסביבה את שלהם. אין לבצע פעילות פולשנית כלשהי בתיבה במשך תקופת הדגירה (בערך מראשית מרס עד סוף אפריל). כמו-כן יש להיות עירניים ולא להפריע במקרה של מחזור קינון שני. התערבות בנעשה בתיבה בתקופה זו עלולה לגרום לנטישת התנשמת הדוגרת ולהפסקת הקינון. יש להמתין לפחות עד גמר בקיעת כל הביצים. בשלב זה הגוזלים שבקעו ראשונים כבר גדלו עד כדי יצירת זיקה חזקה של האם אליהם והיא תחזור למרות ההפרעה. יש לוודא כמובן שההפרעה הכרחית ושאי אפשר לדחות אותה.

עמדות תצפית לציד ולמנוחה: 

עמדות מוגבהות מהסביבה (perching posts) אמורות לעזור לתנשמות בציד וכן לשמש כעמדות אכילה ומנוחה. עמדות אלו יעודדו גם דורסי יום לחנות במקום לנוח ולצוד מכרסמים, בייחוד בעונות הנדידה בסתיו ובאביב. יש להציב את העמדות בעיקר בשטחים פתוחים החסרים עמדות ציד טבעיות, עמדה אחת לכל 20 דונם, בין תיבות הקינון, אשר משמשות אף הן לתצפית. על העמדות להיות מעוצבות בצורת T בגובה כ-3 מטר מעל פני הקרקע. על המוט העליון להיות בקוטר של 30 מ"מ (ידית של טוריה) לפחות, כדי שהתנשמת תרגיש עליו יציבה דיה, אך ככל שהקרש יהיה רחב יותר מוטב. מעובד על פי: שאולי אביאל, יואב מוטרו, ד"ר גילה כחילה בר-גל, ד"ר יוסי לשם; התנשמת כמדביר ביולוגי של מכרסמים, חוברת רקע לחקלאי. 2003.