התנשמת (Tyto alba) היא דורס לילה הנמנה עם משפחת התנשמות (Tytonidea) וסדרת דורסי הלילה (Strigiformes). תפוצתה קוסמופוליטית והיא יציבה בכל האזורים: אירופה, למעט הצפון הרחוק; דרום מזרח אסיה; אפריקה; צפון אמריקה, עד הגבול עם קנדה; דרום אמריקה; ואוסטרליה. התנשמת מאכלסת בתי גידול פתוחים של נופי טרשים חשופים, שדות, מישורים, יערות דלילים ונשירים ושכיחה במקומות ישוב, ובעיקר באזורים חקלאיים. 

המראה החיצוני של התנשמת, המהווה סימן בולט למשפחה, כולל את זרי הפנים העשויים נוצות קטנות וכהות שמתחברות למטה מהמקור. הזר השלם על רקע נוצות הפנים הקטנות והצפופות בצבע לבן יוצר צורת לב. הנקבות לרוב מפוספסות יותר מן הזכרים בגחונן ובחלקי גופן התחתונים. בניגוד לגחון הבהיר, חלקי הגוף העליונים כהים ובעלי צבע זהוב-חום-אדמדם המנוקד בכתמים אפורים כהים ולבנים. נקבת התנשמת כבדה מהזכר ומשקלה הממוצע 360 גרם, לעומת משקלו הממצוע של הזכר כ-310 גרם. למרות ההבדל במשקל הגוף, אורך הכנפיים דומה – 265-309 מילימטרים. כנפיה של התנשמת מעוגלות וארוכות יחסית לאורך גופה. רגליה ארוכות, מכוסות נוצות, ובטופר של האצבע השנייה קיים מסרק. לאצבע הרביעית יכולת לנוע לאחור והיא מסייעת באחיזת הטרף. הטפרים חזקים ומאונקלים. 

התנשמת מותאמת לפעילות לילית: עיניה ממוקמות בקדמת הראש ומאפשרת לה ראייה תלת-מימדית (ראיה סטראוסקופית). בכל עין רואה התנשמת כ-70% משדה הראייה, ובסה"כ בשתי העיניים שדה הראייה מגיע ל-110 מעלות. הראייה התלת-מימדית מאפשרת לתנשמת אומדן מרחק מדויק של הטרף. העין מקובעת בתוך ארובת העין במטרה לשמור על תמונה חדה וממוקדת של הטרף בזמן הנחיתה לקרקע לצורך דריסה. בשל כך, שינוי שדה הראייה מחייב את התנשמת לסובב את ראשה. ואכן, צוואר התנשמת גמיש מאוד, הוא בעל יכול סיבוב של עד 180 מעלות, ומאפשר שדה ראייה רחב עד 270 מעלות. המבנה הפנימי של העין מקנה לה רגישות גבוהה מאוד לאור גם כשעוצמת האור נמוכה מאוד. חוש השמיעה של התנשמת מפותח מאוד ומשמש לה כלי עזר בציד. האוזן הפנימית גדולה ומפותחת. פתחי האוזניים של התנשמת שונים בגודלם ובכיוונם. בסמוך לפתחי האוזניים ישנו קפל עור היוצר מעין אפרכסת. קפל עור זה יכול לנוע באופן רצוני ולשמש לאטימת אוזניה בזמן מנוחה. מבנה האוזניים של התנשמת מאפשר לה לאתר קולות במימד האופקי (באזימוט) ובמימד האנכי (בהגבהה) בצורה טובה ביותר, ובכך למקם את טרפה במהירות ובדייקנות במרחב. מחקרים הראו שהתנשמת קולטת קולות בטווח תדרים של 200 עד 10,000 הרץ. ההבדלים בזמן קליטת הקול ביין שתי האוזניים ובעוצמת הקליטה, הנובעים מחוסר הסימטריה של האוזניים, מאפשרים לתנשמת לאתר בדייקנות קולות אופקיים ואנכיים ולמקמם במרחב. סידור נוצות הפנים עוזר לרכז את גלי הקול אל האוזן. 

התנשמת שומעת ואינה נשמעת בשעת הציד, הודות לנוצתה הרכה ולדגלי אברות התעופה החיצוניות המשוננות, הדומות למסרק. פעולות הציד של התנשמת מתבצעות בדרך כלל בשעות החשיכה או עם רדת החשיכה. לתנשמת שתי צורות ציד: אחת מבוססת על עמידה בנקודת תצפית, ראיית המכרסמים ושמיעת קולותיהם, צלילה ודריסה. בשנייה עפה תנשמת בגובה נמוך, מעוף חרישי וקליל, שומעת את הטרף, צוללת לעברו ודורסת אותו. רגע לפני הנגיעה בטרף משנה התנשמת את תנוחת גופה: הרגליים נשלחות קדימה, הכנפיים והראש מופנים לאחור והעיניים נעצמות. בזמן לכידת הטרף נועצת התנשמת את טפריה החזקים בצידי גופו של הטרף. לאחר לכידת הטרף נושכת התנשמת בעורפו כדי לוודא שמת. הטרף נישא ברגליה או בפיה אל מקום האכילה, שם היא בולעת אותו בשלמותו, ישירות לקיבה. בקיבה מתבצע תהליך העיכול. החלקים שלא נעכלים (שיער, עצמות, טפרים וכדומה) נפלטים החוצה דרך הפה כצנפה (pellet). צורת הצנפה מתאימה למבנה הפיזי של הקיבה. מספר הצנפות הנפלטות ביום תלוי בכמות המזון שנטרף, אך לרוב נפלטות 1-3 צנפות ביום. 

לתנשמת מקום משכן-מסתור (Roosting site) שבו היא שוהה במשך רוב ימות השנה, וכן מקום קינון (Nesting site), שבו היא שוהה במהלך עונת הקינון. לרוב מקננת התנשמת במקומות קבועים שאליהם היא חוזרת מדי שנה בשנה. התנשמת אינה בונה קן ולכן משתמשת במקומות קיימים, כגון: בורות מים, מבנים נטושים ועליות גג. הקשר בין בני הזוג נשמר למשך זמן, לעתים למשך כל חייהם. עונת הקינון של התנשמת, בת מחזור קינון אחד, משתרעת מסוף חודש פברואר עד חודש יולי. 

ב"שנת נברנים" (שנה שבה חל גידול חריג באוכלוסייתם) יכולות התנשמות לקיים שניים ואף שלושה מחזורי קינון, ואז תתארך עונת הקינון עד חודש ספטמבר. בעמקים הפנימיים לא מגיע בדרך כלל מחזור הקינון השני לסיום מוצלח מפאת החום הכבד. התנשמת מטילה בממוצע 5 ביצים. ב"שנת נברנים", כאשר המזון מצוי בשפע, תגדלנה התטולות. הגוזל הראשון מגיח לאחר 28-30 יום והשאר אחריו, בהפרש של יומיים בין אחד לשני. מכאן שקיים הבדל ניכר בגודלם של הגוזלים בתטולה, בהתאם לגילם. עובדה זאת מהווה אמצעי נוסף לוויסות רמת הטורף והתאמתו לזו של הנטרף – במקרה של מחסור במזון רק החזקים יצליחו לחטוף את המזון שיחלקו הוריהן וישרדו. הגוזלים פורחים מהקן בגיל חודשיים. במהלך תקופת שהייתם בקן וארבעה שבועות לאחר פריחתם ממנו דואג זוג ההורים לספק להם את מזונם. התנשמת מתמחה בטריפת יונקים קטנים ובעיקר מכרסמים. מניתוח שרידי הטרף בצנפות של תנשמות עולה שכ-95% מהתפריט שלהן מורכב מהיונקים הקטנים המצויים בבית גידולן. שאר התפריט כולל זוחלים, ציפורים, דו-חיים וחסרי חוליות, לרוב חרקים. בקרב היונקים הקטנים, המכרסמים מהווים את עיקר מזונן. בקרב המכרסמים, הנברנים (voles) הם השכיחים ביותר. הרכב מזונה של התנשמת מלמד על מידה גדולה של אופורטוניזם. האופורטוניזם בא לידי ביטוי בהתאמה לשינויים בתדירות הופעתם של מיני הטרף, המותאמים לשינויים בעונות השנה, לשינויים בבתי הגידול ולכיסוי הצומח. מחקרים רבים, כולל המחקר בשדה-אליהו, מלמדים שצריכתם האנרגטית היומית של התנשמת היא כ-110 גרם. צריכה זו מושגת על-ידי טריפה של כמה נטרפים ביום. בעונת הקינון לחץ הטריפה שמפעילה התנשמת גדל, היות שזוג ההורים מספק את צורכיהם של הגוזלים. 

מהמחקר בשדה-אליהו עולה שזוג ההורים מביא לקן מזון מעבר לנדרש. מדי יום ביומו נמצאים מלבד הצנפות הנפלטות על-ידי הגוזלים, פגרים של מכרסמים שלא נאכלו על-ידי הגוזלים. לעלייה בלחץ הטריפה המופעל על המכרסמים חשיבות רבה בהתייחסות לתנשמת כאל מדביר ביולוגי. 

מעובד על פי: שאולי אביאל, יואב מוטרו, ד"ר גילה כחילה בר-גל, ד"ר יוסי לשם; התנשמת כמדביר ביולוגי של מכרסמים, חוברת רקע לחקלאי. 2003.